לדינר השנתי וסיום הש"ס תשס"ה
"וזכרם לא יסוף מזרעם – מכאן שקבעו לה מסכת" (ירושלמי). מבואר חידוש – דרגילים לחשוב שכמו שיש מס' פסחים לפסח ויומא ליו"כ וסוכה לסכות, כך יש מס' מגילה לפורים. אבל בירושלמי מבואר דאינו כן, כי במס' מגילה יש דבר מיוחד, מלבד מה שהוא הלכות החג, ומלבד הקיום ת"ת שבלימודו – כי הוא קיום של זכרון הנס. וכמו שתקנו המגילה לזכרון הנס, כך קבעו מסכת לזכרון הנס.
יש לבאר בזה הגמ' מגילה דאריב"ל חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום – וס"ד דהיינו ללמוד ההלכות ביום, עיי"ש, ומה ס"ד הוא זה – אבל הוא מבואר עפ"י הירושלמי הנ"ל, שקבעו מסכתא לזכרון הנס.
באמת – כעי"ז יש בכל ת"ת. דכתוב בפ' ואתחנן "רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' א' בחורב". ואמרו ע"ז בגמ' (ברכות כא:) המלמד את בן בנו תורה כאילו קבלה מהר סני שנא' יום אשר עמדת כו'. ומבואר דע"י לימוד התורה מקיים המצוה דפן תשכח... יום אשר עמדת בחורב".
נמצא שכמו שבלימוד מס' מגילה יש ב' דברים – ת"ת, וזכרון הנס – כך בכל ת"ת יש ב' דברים, עצם הת"ת שבו, וגם זכרון מעמד הר סני.
ובאמת נראה דזהו הטעם שקבעו מסכת לנס פורים, כי גם נס פורים היה בו קבלת התורה כמו שדרשו חז"ל קיימו מה שקבלו כבר, ולכן כמו שבכל ת"ת יש זכרון קבלת התורה בהר סני, כך בלימוד מסכת מגילה יש קיום של זכרון קבלת התורה שנית שהיה אז.
0 comments Leave a Comment